האיש שהציל את העולם משואה גרעינית
האיש שהציל באופן ישיר ומיידי את מספר חיי האדם הגדול ביותר בהיסטוריה ושלא שמעתם.ן עליו
סטניסלב פטרוב לא האמין למראה עיניו.
הרגע שכל חייו ייחל שלא יגיעי אך התאמן לקראתו - התרחש: מערכות ההתראה בחמ”ל דיווחו שארה"ב שיגרה 5 טילים גרעיניים לעבר ברית המועצות.
פטרוב היה הקצין הבכיר במשמרת באותם רגעים בבסיס סרפוחוב-15 שמחוץ למוסקבה, אחד מבסיסי הצבא המרכזיים של ברית המועצות.
פטרוב היה אז כבר קצין ותיק עם ניסיון רב בתפקיד.
הוא נולד ב-1939 והצטרף לחיל האוויר הסובייטי בעקבות אביו. מאז שסיים את לימודיו ב-1972 הוא הוצב בתפקידי התראה למקרה של ירי טילים גרעיניים, ולאט לאט התקדם בדרגות, עד שמונה לתפקידו הנוכחי: מנהל משמרות בחמ”ל הגרעיני.
באותן שניות, כשרוב העולם ישן, פטרוב החזיק את גורל העולם בידיו: הוא זה שהיה צריך להחליט אם לירות חזרה ולדווח לצמרת ההנהגה הסובייטית שהאמריקאים פתחו במלחמה גרעינית - או להתעלם.
הרעיון שארצות הברית תתקיף את ברית המועצות בטילים גרעיניים לא היה כזו מופרך באותם הימים. בתחילת שנות ה-80 מרוץ החימוש בין ארה"ב לבריה"מ היה בשיאו, ולכל אחת מהן היו יותר ראשי נפץ גרעיניים מבכל זמן אחר בהיסטוריה.
בארצות הברית נבחר רונלד רייגן שהבטיח מדיניות אגרסיבית נגד ברית המועצות, ואת ברית המועצות הוביל יורי אנדרופוב, מנהיג הק.ג.ב. לשעבר, שהיה ידוע בגישתו הבלתי-מתפשרת למערב.
ומעבר לכך, בתחילת ספטמבר הסובייטים הפילו בטעות מטוס נוסעים דרום קוריאני שחצה בטעות את גבולות ברית המועצות מעל האי סחלין. כל 269 האנשים שהיו על סיפון המטוס נהרגו, והיה חשש סובייטי שארצות הברית תנקום בשם בעלת בריתה.
והנה, כשפטרוב עמד שם, באותו הלילה של ה-26 בספטמבר 1983, החלו המכ"מים והאזעקות בחמ"ל הסובייטי להבהב ולזעוק: יש התקפה - זה קורה. המערכות דיווחו על 5 טילים אמריקאיים ששוגרו לכיוון ברית המועצות.
חלון ההזדמנויות במקרים כאלה הוא קצר במיוחד: לפטרוב היו דקות בודדות בלבד להחליט מה עושים.
הנהלים שהוגדרו לו היו ברורים מאין כמוהם: בכל מקרה של מתקפה יש לירות חזרה לאלתר ולהודיע לצמרת השלטון.
אבל פטרוב הרגיש שמשהו לא הגיוני, משהו לא הסתדר לו.
כל 200 אנשי הצוות שהיו בחמ"ל הסתכלו עליו וחיכו להנחיות שלו.
ואז פטרוב קיבל החלטה שהצילה את העולם: הוא החליט ללכת עם תחושת הבטן שלו.
פטרוב הורה לא להגיב: לנצור אש ולא לשגר טילי גרעיניים כתגובה לעבר ארצות הברית, ולא להודיע לצמרת המדינה. פטרוב החליט להפר את ההנחיות הברורות.
אם הוא טועה ותחושת הבטן שלו נכונה: לא רק שברית המועצות תספוג תיכף מכה כבדה בדמות טילי נפץ גרעיניים שיגרמו להרס רב, היא גם עלולה לאבד את היכולת לבצע פעולת תגמול.
מצד שני, אם הוא צודק ותחושת הבטן שלו נכונה ומדובר בזיהוי שגוי של מערכות ההתראה - העולם יינצל ממלחמה גרעינית מיותרת. כי הרי אם הוא יורה על שיגור על פי ההנחיות - האמריקאים גם אם לא שיגרו טילים, ייראו שברית המועצות שיגרו וסביר להניח יישגרו חזרה.
הדקות נקפו לאט לאט.
כשחלפו הדקות והשקט של הלילה נשמר - פטרוב ידע: הוא צדק. הוא הציל את העולם ממלחמה גרעינית.
על מה התבססה תחושת הבטן של פטרוב?
דווקא על כך שהמערכות הסובייטיות דיווחו על 5 טילים שנורו. בכל השנים של פטרוב בצבא, ההכנה שלהם התבססה על הנחה אחת: מלחמה גרעינית היא מלחמה סופית - מלחמת כל בכל שנועדה להביא להרס מוחלט של האויב.
לארצות הברית, פטרוב ידע, יש מאות - אם לא אלפי - טילים גרעיניים. המטרה של תקיפה גרעינית היא להשמיד טוטלית את יכולות האויב, ו-5 טילי קרקע גרעיניים הוא ידע, לא יעשו זאת - גם אם כולם יפגעו במתקנים אסטרטגיים. אף אחד לא ייצא למלחמה גרעינית עם 5 טילים, הוא חשב לעצמו.
תחושת הבטן והשנים של ההכשרות שעבר פטרוב לימדו אותו שאין הגיון בשיגור של רק 5 טילים: כדי לייצר הכרעה צריך מאות טילים.
אז פטרוב לקח את הימור חייו, לא הורה לדווח לצמרת המשטר הסובייטי ולא הורה על שיגור מאות טילים לאות תגמול.
אחרי שחלפו 23 דקות היה ברור: פטרוב צדק.
החקירה הסובייטית לאחר המקרה גילתה כי לווינים סובייטים חדשים היו האחראים לזיהוי השגוי. המקרה עורר מבוכה גדולה בתוך צמרת המשטר הסובייטי, ובסופו של דבר, פטרוב לא ננזף על שהפר את ההוראות אך גם לא זכה לאותות הוקרה.
התגובה הסובייטית העיקרית היתה הדחקה והתעלמות מוחלטת מהאירוע, להתנהג כאילו לא היו הדברים מעולם.
במערב גילו על האירוע רק ב-1991 לאחר נפילת ברית המועצות וחשיפת הפרוטוקולים.
האירוע הזה, לצד האירוע במפרץ החזירים בקובה בתחילת שנות ה-60, נחשב לאירוע בו העולם היה הכי קרוב למלחמה גרעינית - לחיצת כפתור אחת, זה כל מה שהיה צריך.
על פי הערכות מודיעין אמריקאיות, אילו הסובייטים היו משגרים מתקפת תגמול, בין 80 ל-180 מיליון אמריקאים היו נהרגים. תגובת התגמול האמריקאית הייתה גורמת למותם של עוד 50 עד 110 מיליון בני אדם בברית המועצות.
עד היום - פטרוב נחשב לאדם שהציל באופן ישיר ומיידי את מספר חיי האדם הגדול ביותר בהיסטוריה.
לאחר נפילת ברית המועצות פטרוב עבר התמוטטות עצבים והתקשה לשרוד כלכלית. הוא זכה לכמה אותות הוקרה ופרסים מצד ארגוני שלום בינלאומיים, אך באופן כללי העדיף להימנע מאור הזרקורים.
"אני לא גיבור, פשוט הייתי במקום הנכון בזמן הנכון", אמר פטרוב לסרט שהופק ב-2015 על ידי קווין קוסטנר. הסרט, שנקרא "האיש שהציל את העולם" עוסק באירועי אותו לילה גורלי ובחייו של פטרוב עצמו.
פחות משנתיים לאחר מכן, במאי 2017, פטרוב נפטר בביתו במוסקבה, בגיל 77.
המוות שלו לא דווח בהרחבה - לא בתקשורת העולמית ולא בתקשורת הרוסית. החרדות ממלחמה גרעינית והמלחמה הקרה נראו כהיסטוריה רחוקה.
פטרוב, והאירוע כולו, נותרו כהערת שוליים משונה בהיסטוריה העולמית - לילה אחד שבו העולם היה מרחק לחיצת כפתור אחת משואה גרעינית, ושאיש אחד אמיץ במיוחד, בחר להקשיב לתחושת הבטן שלו - ולא למסכים שמולו.
יש לכם.ן מה להגיד על הפוסט? אשמח אם תשאירו תגובה :)